<h1>פסקי או"ז — ר"ה</h1>
<h2>דף י.</h2>
[ר"ה ל"ד ע"ב] שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא. הני מילי שמפסיק כך שאינו תוקע לגמרי בינתיים, אבל אם קילקל הסדר כגון שעשה שברים בין תרועה לתקיעה כשעושה קר"ק, אי נמי תרועה בין שברים לתקיעה כשעושה קש"ק, או כשתוקע קשר"ק לא עשה אלא שני שברים ועשה תרועה. ואפילו עשה שני הסדרים כסדר ובשלישי קילקל הסדר, חוזר לראש לגמרי. אבל אם עשה בתחילה שתי תקיעות ולא היה צריך אלא אחת, אי נמי שתי תרועות (ליחד) [ביחד], אי נמי ארבעה או חמשה שברים, לא חשיב הפסק לחזור לראש אלא גומר ויוצא, או כשתקע קש"ק פיחת מן השברים ועשה תקיעה אין צריך לחזור לגמרי לראש להתחיל תקיעה אלא השברים.
[ר"ה ל"ד ע"ב] שמע תשע תקיעות בתשע שעות יצא. וכן בהלל ובמגילה אם שהה אע"פ ששהה כדי לגמור את כולו, אינו צריך לחזור לראש אלא קורא ממקום שפסק. תקיעות שברים ותרועות דראש השנה מעכבות זו את זו, שאם בקי בשלשתן יתקע ואם לאו לא יתקע. וכן הברכות, מלכויות זכרונות ושופרות, או יברך שלשתן או לא יברך כלל. כשהוא תוקע תוקע בעמידה, ומברך לשמוע בקול שופר ושהחיינו בשני הימים.
